חופרת: רוב אתרי התוכן הישראלים מזניחים את האפליקציות שלהם

כשקניתי את האייפון הראשון שלי (בדצמבר 2009, כשהאייפון הושק בישראל באופן רשמי) מאד התלהבתי מהאפליקציות של אתרי התוכן הישראלים. בתור משתמשת מק זאת הייתה הפעם הראשונה בה יכולתי להחשף לתוכן ישראלי מבלי להיות מותקפת ע"י פרסומות פלאש עויינות ותקלות של חוסר תאימות. אפילו פיתחתי תקווה (שבחלקה התממשה) שהאייפון יפתור את בעיות התאימות שקיימות באתרי התוכן הישראלים.

News il apps

שנתיים אחרי המאורע המכונן, אתרי התוכן הישראלים באמת יותר ידידותיים למשתמשי מק (ולאנשים נטולי אקספלורר באופן כללי) מאשר בעבר, אבל אפליקציות התוכן הישראליות קצת נתקעו, ובמקרים מסויימים אפילו התדרדרו לתהומות של הזנחה. אספתי כמה דוגמאות של הזנחה שנתקלתי בהן בזמן האחרון:
– בכתבות בתוך האפליקציה של וואלה אין קישורים חיים ונגני וידאו ומוסיקה לא תמיד עובדים.
– באפליקציה של עיתון הארץ לחיצה על באנר המבזקים מובילה לעמוד המבזקים, שם לחיצה על אייטמים בודדים לא מובילה לשום מקום.
– באפליקציה של מאקו חסרות מדי פעם תמונות, וגם נגני הוידאו לא תמיד קיימים (או פשוט לא עובדים).

חשוב לציין, כל האפליקציות שהזכרתי כאן הן בהחלט מוצלחות בבסיס שלהן, הבעייה שהן לא נותנות את מלוא החוויה שהן אמורות לתת, סתם כי אף אחד לא באמת בודק את השימושיות האמיתית שלהן (ואולי זה בכלל עניין של כסף).

סיכום
אין פה תרבות אמיתית של תאימות ותשומת לב לפרטים הקטנים.

Advertisements

4 מחשבות על “חופרת: רוב אתרי התוכן הישראלים מזניחים את האפליקציות שלהם

  1. כמה שאני מסכים איתך…
    זה נראה כאילו התרבות הישראלית של עיגול פינות לא פסחה על האפליקציות.
    אך למעשה, הביטוי "עיגול פינות" הוא שגוי, כי מאפל למדנו שלעגל פינות משמע
    להקפיד על הפרטים הקטנים – כך שהביטוי הנכון בקונטקסט הישראלי צריך להיות "יישור פינות".
    אך העניין הזה לא תם כאן – מדוע התשתית של אפליציות שמציעות תוכן מבוסס רשת
    בישראל נמצא בעידן האבן לעומת ארה"ב, כאשר ישראל היא אחת ממובילות ההיי טק בעולם?
    הדוגמה הטובה ביותר שאני יכול להציע כהשוואה היא אפליקציית Yelp, אשר טומנת בחובה
    כלכך הרבה אופציות (מאפשרות לתת דירוג למסעדות, וכלה בקריאת תפריטים של מסעדות והזמנה הישר מדף הפרופיל שלה), עד שהיא גורמת לכל אפליקציה דומה שפותחה בארץ להיראות כבדיחה.

    הבעיה היא, לעניות דעתי, שתרבות ההיי טק שלנו בישראל מתמקדת בייצור חוץ, ופוסחת לחלוטין על הפנים. "אין כסף ביצור פנים ארצי", "אין שוק בישראל", או לפחות אלו הם הדעות הרווחות כרגע בקרב מרבית אנשי ההיי טק עמם יוצא לי לשוחח. בולשיט. שיעור קטן מאנשים כמו ג'ובס – גם אם השוק לא קיים, או קיים במתכונת שאינה עונה על הדרישות ואין לה צפי מי-יודע-מה, תמיד יש מקום לשפר וליצור פלחי שוק חדשים – להשכיל את הצרכן ולתת לו משהו שהוא עוד לא יודע שהוא צריך – ובכך להפוך משהו לטרנד.

    אני לא גדול הקפיטלסיטים, וכשאני מדבר על תשתית האפליקציות מבוססות הרשת בישראל, אני לרוב מדבר ממקום שרוצה לראות ייעול בחיי היום יום של בעל הסמארטפון הישראלי הממוצע – אך אלו שיהיו בחזית השינוי הזה שיום אחד יגיע – יעשו מיליונים.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s