לפי ווינט, סטודנטים לתקשורת חזותית בבצלאל נדרשים לרכוש מקבוק פרו. הדרישה מעוררת סערה בקרב חלק מהסטודנטים בבצלאל, וגם קהילת המק עוסקת בנושא.

ארז רונן ב-"חורים ברשת" מגן על בצלאל (כאן), ומזכיר לכולנו שההעדפה למוצרי מיקרוסופט, שקיימת ברוב מוסדות החינוך בישראל, היא גם סוג של כפייה. רוב המגיבים לפוסט לא ממש מסכימים איתו, חלק מהמגיבים מציינים את המחיר הגבוה של המקבוק פרו לעומת מחשבי פי סי מקבילים. אחרים פשוט מתרעמים על עצם הכפייה.

בפורום מקאיט נפתח שרשור העוסק בנושא, כצפוי המגיבים חלוקים בדעותיהם. התגובות נעות בין "נהוג גם במקומות אחרים בעולם", לבין "לא לגיטימי". חלק מהמגיבים נזכרים בבעיות תאימות שהם חוו בתור משתמשי מק בעת לימודיהם במוסדות ישראלים.

סיכום
אני די בטוחה שרוב הסטודנטים לתקשורת חזותית בבצלאל יוכלו להפיק הנאה רבה משימוש במקבוק פרו, ויכול להיות שזאת הבחירה הכי טובה עבורם, אבל לא הייתי רוצה לכפות זאת עליהם – אני מעדיפה שהם יגיעו לזה לבד (בדרך הקשה).

לפני ימים אחדים פורסמה בווינט כתבה בשם "וירוסים במק? ועוד איך". בכתבה זיו קיטרו סוקר את היסטוריית המזיקים למינהם (וירוסים, סוסים טרויאנים וכו') למק (לדורותיו), ומתריע מפני סכנות האורבות למשתמשי מק בהווה ובעתיד. הכתבה עוררה שרשור סוער בפורום מקאיט (כאן). התחושה של חלק ניכר ממשתתפי השרשור היא שזיו הגזים / לא דייק בתיאור הסכנות האורבות למשתמשי מק. בכל מקרה, מדובר בדיון שבחלקים מסויימים ממנו הוא בהחלט מעניין.

דעתי
אבטחה היא עניין אישי. אני מאמינה שאנחנו עדיין נמצאים בתקופה שבה התקנת תוכנת אנטי וירוס היא לא חובה במק. אבל, מי שמרגיש צורך יכול בהחלט להתקין, ולא צריך להתנצל על כך. בכל מקרה כדאי לשמור על כללי בטיחות בסיסיים: לא להוריד תוכנות ממקומות לא מוכרים, ולבדוק טוב כל פעם שאתם מתבקשים להכניס את שם המשתמש וסיסמת האדמין (Admin) במק שלכם.