תגית: ניתוח-אישי

ניתוח: התמחור המפתיע של האייפד העברי הכשר

בצעד מפתיע (וחכם) איידיגיטל תמחרה את האייפד במחיר נמוך מהצפוי. אין לי מושג איך הגענו לנקודה (המשמחת) בה האייפד נמכר בישראל במחיר סביר לחלוטין. אספתי כמה ניחושים נבחרים.

השקה מאוחרת
האייפד מגיע לכאן כשכל העולם כבר מחכה לאייפד 2 (לפי השמועות הוא צפוי להגיע באפריל). הסיכוי היחיד של איידיגיטל למכור עכשיו הוא תמחור נכון.

התחרות מול היבוא הלא רשמי
כבר כמה חודשים שהאייפד מיובא לכאן ביבוא לא רשמי של באג ויבואנים נוספים. תמחור נמוך של איידיגיטל = יחסי ציבור טובים, שסביר להניח יתורגמו למכירות נאות (אם לא עכשיו, אז באייפד הבא).

נסיון לעצור את היבוא האישי
בשנים האחרונות ישנה נטייה, בקרב הציבור הרחב, לייבא באופן אישי מוצרים שלא משתלם לקנות בישראל. התמחור של איידיגיטל הופך את היבוא דרך האינטרנט לפחות אטרקטיבי. כמובן שאם אנשים נמצאים בטיול בארה"ב עדיין משתלם להם לייבא לבד.

לחץ תקשורתי
כמעט בכל כתבה שעסקה במוצרים של אפל בשנה האחרונה ניתן היה לשמוע ביקורת על מחירי המוצרים בישראל. יתכן שגם דיונים בפורומים וכתיבה ביקורתית בבלוגים חילחלו לתוך התודעה של איידיגיטל (ואולי אפילו לזו של אפל). הפרסום החיובי, בעקבות המחירים הסבירים, יכול לשקם את התדמית של איידיגיטל.

רצון למכור יותר
אולי סוף סוף איידיגיטל שינתה את הקונספט, ובאמת רוצה למכור יותר. בשנים האחרונות היתה תחושה שאיידיגיטל מעדיפה למכור מעט ולהרויח הרבה (בסגנון "ידע").

קישורים נלווים
מסיבת העיתונאים של איידיגיטל: האייפד הושק בישראל

ניתוח: די לאייקונים המטולאים

בשנים האחרונות קשה להמלט מאופנת הטלאים שהתפשטה בקרב תוכנות המק והאייפון. כל תוכנה שמנסה להפגין חשיבות מקשטת את האייקון שלה בטלאי, בד"כ אדום, בכל פעם שנדמה לה שיש לה משהו חשוב לומר.

צילם מסך: האייקון של האפסטור

אחת מחלוצות אופנת הטלאים במק ובאייפון היא תוכנת מייל. אחריה נסחפו תוכנות אחרות: קוראי רסס, תוכנות טוויטר, תוכנות לנהול משימות ועוד.

אני מכירה בזכותן של תוכנות להתקשט, אבל אני דורשת להשאיר את זכות הבחירה למשתמש. ברוב תוכנות המק ישנה אפשרות לבטל את הטלאים (דרך העדפות התוכנה). ברוב אפליקציות האייפון ביטול הטלאים הוא לא תמיד ברור למרות שברוב המקרים האפשרות קיימת, וזה מעצבן. אני דורשת תיקון.

תודה לעומר ניניו על ההערה.

מק: תוכנות שכדאי לסגור לפעמים

רוב האנשים נוטים שלא לסגור את המק שלהם בלילות. חלק מהאנשים שולחים את המק לישון, אחרים משאירים אותו פתוח. ביחד עם הנטייה לא לסגור את המק, מגיעה הנטייה לא לסגור תוכנות באופן כללי. מנסיוני האישי, יש תוכנות שחייבים לרענן (לסגור ולפתוח מחדש – במידת הצורך). הכנתי רשימה של תוכנות שתפסתי אותן מבזבזות משאבים.

דפדפנים
כל הדפדפנים המובילים (פיירפוקס, ספארי וכרום) מתחילים לזלול משאבים בצורה מוגזמת, ככל שהם פתוחים יותר זמן. כל אחד והמחלה שלו – לפעמים זה המעבד, לפעמים זה הזיכרון, ולפעמים שניהם.

NewsFire
NewsFire היא תוכנת רסס מוצלחת, אבל היא מסוגלת להשתולל לפעמים (בעיקר ניצול מופרז של המעבד). בשני מקרים נפרדים (במק שלי) היא אפילו השתוללה מתוך שינה (גרמה למחשב להפעיל מאווררים מתוך שינה).

LittleSnapper
LittleSnapper היא תוכנת צילום מסך מאד מוצלחת ויציבה בדרך כלל. אבל לעיתים (נדירות) היא מתחילה להטריף את המעבד.

כל התוכנות של אפל
התוכנות של אפל לא חסכניות במשאבים. בד"כ מדובר בזיכרון.

סיכום
לא חייבים לסגור את המק, אבל כדאי מדי פעם לרענן תוכנות. באופן אישי אני מאמינה שלעשות ריסטרט (Restart) למק פעם בשבוע / שבועיים (אם אפשר) מועיל לבריאות הכללית של המערכת.

נבדק על 10.6.5.

ניתוח: איך התמכרתי לאפליקציות

בתחילת דרכי עם האייפון הייתי צריכה לפרוץ מחסום פסיכולוגי בכל מה שקשור לקניית אפליקציות. לא נהגתי לרכוש אפליקציות לטלפונים קודמים שהיו ברשותי, והייתי בטוחה שהמדיניות הזאת תמשך. למרות זאת, בתור נקודת פתיחה, רכשתי כמה אפליקציות שימושיות, וקיוויתי שבעתיד אני אוכל להסתמך בעיקר על אפליקציות חינמיות.

בשבועות הראשונים של עם האייפון נהגתי לבדוק אפליקציות חינמיות מזדמנות (המלצות מרשתות חברתיות, בלוגים וכו'). יש משהו מעניין (לעיתים אפילו מרגש) בלבדוק הגיון של אפליקציות, במיוחד כשמדובר באפליקציות שהושקעו בהן מחשבה ויצירתיות – זה כמו לבחון חלקיק מוח של מישהו.

מהר מאוד הבנתי שהאפליקציות המעניינות / מרגשות באמת הן בד"כ בתשלום. עקב מחירן הזול של האפליקציות לאייפון, לא יכולתי לעמוד בפיתוי והתחלתי לרכוש אפליקציות. תהליך ההתמכרות היה הדרגתי – בהתחלה הייתי חושבת יומיים על אפליקציה / משחק שאני מעוניינת לרכוש, ואז הייתי רוכשת, או מצליחה לשכנע את עצמי לוותר על התענוג (מטעמי קמצנות בעיקר). בהדרגה, הזמן שעבר, בין הרצון שלי לרכוש אפליקציה, ועד לרכישה עצמה, הלך והתקצר.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו יש לי 166 אפליקציות (מסוגים שונים) מותקנות באייפון שלי. עד היום נהנתי מרוב האפליקציות / משחקים שרכשתי. אמנם לא תמיד מדובר בהנאה לטווח רחוק, אבל גם הנאה של כמה דקות / שעות היא הנאה ראויה.

חווית עדכון אייפון: iOS 4.2

זה התחיל מעצבן, אתמול בצהריים (שעון ישראל) אפל שחררה הודעה לעיתונות המכריזה על השקת iOS 4.2. ההודעה לא הייתה ברורה מספיק, והיו שחשבו שהעדכון אמור להיות זמין מידית, וכמובן שהוא לא היה. אתר מקוורלד היה הראשון לפרסם שהעדכון צפוי ב-8 בערב שעון ישראל (10 בבוקר שעון סן פרנסיסקו), שזאת בד"כ השעה המועדפת על אפל בכל מה שקשור לעדכוני iOS – וכך גם היה בעדכון הנוכחי.

Find My iPhone
כחלק מהעדכון, אפל נותנת בחינם, רק לבעלי הדור האחרון של מכשירי iOS (אייפד, אייפון 4 ואייפוד טאצ' דור אחרון),  את שרות Find My iPhone – שרות המאפשר למשתמשים לאתר את האייפון (או האייפד/אייפוד טאצ') דרך האתר של MobileMe או דרך אפליקציה ייעודית ל-iOS. מסתבר שלמרות המגבלה של אפל ניתן לאפשר את השרות גם במכשירים ישנים יותר, LifeHacker מצא פתרון (כאן). או שאפשר לעשות מנוי ל- MobileMe ולקבל את השרות כחלק מהחבילה.

Find My iPhone

עוד שינוי שהופיע ב-iOS 4.2: האייקון של התזכורות הקוליות הוחלף.

מימין האייקון הישן, משמאל החדש.

העדכון שלי
הורדת העדכון היתה איטית יחסית (אני מאשימה את אפל). עדכון האייפון (אחרי ההורדה) היה מהיר יחסית. מכיון שבמקרה שלי מדובר באייפון (3GS) ולא באייפד אין שינויים מהפכניים במערכת.

הבאגים שהתגלו אצלי אחרי העדכון
– המוסיקה נעלמה לי מתוכנת האייפוד (בתוך האייפון). הפיתרון היה מאד פשוט: לחבר את האייפון למחשב, לנגן שיר מהאייפון מתוך אייטיונס,  ולסנכרן. פרטים אתם יכולים למצוא כאן.
– הסנכרון של היומנים ואנשי הקשר (דרך MobileMe) נהיה חד כיווני (אירועים ואנשי קשר מהמחשב סונכרנו לאייפון, אבל לא להפך). הבעייה נפתרה ע"י סגירה ופתיחה של שרותי הסנכרון הבעייתיים (יומנים ואנשי קשר) באייפון.

בינתיים, אחרי שפתרתי את כל הבאגים,  אני לא מרגישה שינוי מהותי בהתנהגות של האייפון – יכול להיות שהוא טיפה יותר מהיר.

תקוות
העדכון מביא איתו עברית רשמית לאייפד (iPad). במילים פשוטות, מתחיל המרוץ לקראת האייפד העברי הכשר.

השלמת מידע
מקוורלד מסכם לכם בצורה ממצה את כל הדברים שאתם צריכים לדעת על iOS 4.2 (כאן).
MacStories סוקר את iOS 4.2 על האייפד (כאן).
עמוד ה-iOS באתר של אפל (כאן).

ניתוח: תאומים: טוויטר והאפסטור, השעון והמצפן

לאייקון של תוכנה / אפליקציה יש חלק חשוב בחווית המשתמשת שלי. אני מצפה ממעצבי אייקונים לאפיין את האייקונים בצורה מספיק ברורה כדי שאני לא אבזבז זמן מיותר על לחיצה על אייקון לא נכון סתם בגלל שהוא דומה מדי לאייקון אחר.

בד"כ אין לי בעייה להבדיל בין אייקונים של אפליקציות, אבל, כשאני לחוצה בזמן, אני נוטה להתבלבל. יש לפחות שני זוגות של אייקונים שמבלבלים אותי במיוחד:

צילום מסך: תאומים באייפון.

– הזוג הראשון (משמאל): האפליקציה של האפסטור והאפליקציה של טוויטר.
– הזוג השני (מימין): האפליקציה של השעון והאפליקציה של המצפן.

די ברור שהאייקונים לא זהים. אבל במבט חטוף הם עשויים לבלבל.

וידוי: אין לי דעה מלומדת על חלונות

אני משתמשת מק הרבה שנים, ומעולם לא הרגשתי צורך לשלול מערכות הפעלה אחרות (או מחשבים אחרים). לא נראה לי חשוב להביע את דעתי המלומדת על מערכות שאני לא משתמשת בהן על בסיס יומי.

בתקופה האחרונה נהיה מאד אופנתי לשלול את מערכות ההפעלה של אפל, ואת מוצרי החברה באופן כללי. אני לא מבינה מה הטעם, בסופו של דבר רוב האנשים בוחרים בחווית משתמש, לא במוצר או מערכת הפעלה, וזה בדיוק מסוג הדברים שמיותר להתווכח עליהם (לדעתי).

אנחנו חיים במקום שבו אנשים (מסויימים) חושבים שלשלול מישהו או משהו, סתם כי הוא אחר, זה סוג של כוח. אני לא מתכוונת להשתתף במשחק הזה.

מודאגת: איך קוראים לפלסטיק הקטן שמגן על ה…

ספק הכוח של המקים הניידים של אפל (בשנים האחרונות) נקרא: MagSafe Power Adapter. לכבל של ספק הכוח יש מגן פלסטיק קטן המגן על החיבור (כאשר ספק הכוח אינו בשימוש).

הפלסטיק הקטן.

עד כמה שידוע לי (ולחיפושיי בגוגל) למגן הפלסטיק הקטן אין שם רשמי. אם איבדתם אותו ואתם רוצים לקנות חדש, לא ברור אם אפשר, ובכלל איך תסבירו בדיוק מה אתם רוצים.

אני לא יודעת  עד כמה מגן הפלסטיק חשוב, אבל הוא קיים, ודברים קיימים צריכים שמות כדי שנוכל לזהות אותם. אמנם עדיין לא איבדתי את הפלסטיק הקטן, אבל אני מודאגת מהאפשרות.

קישורים נלווים
MagSafe בויקיפדיה.

תופעה מעצבנת: הסוואת שמועות בכותרת

כל מי שכותב / קורא על אפל יודע ששמועות הן חלק מהז'אנר. אין לי בעייה עם זה כל עוד שומרים על כללי משחק ברורים, ומגדירים שמועה בתור שמועה, ולא מסתתרים מאחורי כותרות עם סימני שאלה, או כל פתרון יצירתי אחר.

יש נטייה לאתרים מסויימים (בארץ ובעולם) לנסות להסוות שמועות בתור משהו אחר. שיטות ההסוואה הנפוצות כוללות שימוש במשפטים כמו "דיווחים לא מאושרים", או "לפי דיווחים שונים", או כותרות עם סימני שאלה. אמנם ברוב המקרים הטקסט הפנימי יכיל את המילה שמועה, אבל זה לא תמיד מספיק בשביל למחוק את הרושם המטעה של הכותרת. בואו נהיה כנים, הרבה אנשים קוראים בעיקר את הכותרת, פלוס עוד כמה שורות בודדות. בסופו של דבר, הכותרת היא זאת שמתקבעת בתודעה של רוב האנשים.

סיכום
אני שונאת כותרות מטעות. סביר להניח שיש כמה כותרות מטעות גם בבלוג שלי, אבל הן נכתבו בתום לב.